מנדלות בטיפול האלכימי

מנדלה הוא ציור המבוסס על נקודה המוקפת במעגל. אייקון זה שימש כסמל השמש בכתב החרטומים המצרי והוא מסמל את המקום שבו מתגלת נקודת ההתחלה מוקפת ע״י האינסוף.

זהו הביטוי הציורי החזק ביותר של ההוויה: ללא מרכז (הנקודה) אין התגלות של תחילת החיים וללא היקף (המעגל) אין אפשרות מימוש של ההתגלות. לכן, המנדלה מסמלת את הפוטנציאל של האחדות בתוכנו.

ב׳טיפול האלכימי׳ המנדלה גם מסמלת את המיכל האישי (כל מטופלת מציירת את ה׳ווז הרמטיקום׳ שלה. באלכימיה ה׳ווז הרמטיקום׳ הוא מיכל זכוכית אטום שבו עורכים את כל הניסויים) במבט מלמעלה.

האלכימאים ניסחו את הייעוד שבעבודתם ע״י הגדרת מנדלה משלהם:

 

 ״מגבר ואשה עשה לך עיגול

               ממנו צור ריבוע

               ומהריבוע משולש

               שרטט עיגול

               והרי לך אבן הפילוסופים״

 

אני רואה את העיגול הראשון כ״פרימה מטריה״ - זרע וביצית מתאחדים: גוף מתחיל להיוצר וכתגובה לחיים גם המוות מתחיל להיווצר. הריבוע מכיל את ארבעת היסודות - אש, מים, אויר ואדמה שפועלים הן בכוח החיים והן בכוח המוות.
גם באדם מופיעים יסודות אלו (אש יכולה להיות משולה לפעולות החשמליות במערכת העצבים). המשולש הוא שלושת הצבעים המלוים את התהליך האלכימי: שחור - כוח המוות, לבן - המתווך ואדום -כוח החיים. המעגל הסופי הוא הזהב שהינו סך כל החלקים-השלם גדול מסך חלקיו משום שהוא הנשמה והנשמה היא אלמותית.

יונג,אחד מהפסיכואנליטיקאים החשובים ביותר של המאה ה-20, ראה במנדלה ארכיטיפ רב משמעות של ה׳עצמי׳ שלנו. כלומר, בציור מנדלה נוצרת היכולת לגעת בגרעין המקודד של נפשנו (הנקודה במרכז המנדלה) ובדפוסים השונים של החשיבה שלנו, הזכרונות,מצבנו הנפשי העכשוי והקדום יותר. דרך התבנית שנוצרת במנדלה אפשר לראות את הדפוס המלווה אותנו וממנו להבין את אופן ההתפתחות שלנו, האם אנחנו מאוזנים נפשית ורוחית או האם יש עודפים/חוסרים שגורמים לנו לכשלים, חרדות וקושי בהתמודדות עם אתגרי החיים.

המעגל הוא המעטפת המגינה על התוכן ( מה שנוצר בתוך המנדלה) כדי שלא יגלוש החוצה ואז יאבד. הוא משול לשק מי השפיר שמונע ממי השפיר לזלוג החוצה או לקליפה של גלעין הפרי ששומרת על הגלעין עצמו מנזקים שונים כי בתוך כל גלעין או עובר או נקודה יש את הצופן להמשכיות החיים. כך גם בציור המנדלה - בתוך הנקודה ובתוך הדפוס שמתפתח ממנה יש את הצופן של קיומנו הנפשי והמעגל תוחם את הרגשות שלנו ומשמש כגבול.
פעמים רבות אנחנו כיוצרי המנדלה, קובעים את סופה של הגדילה, ההתפתחות הצורנית ע״י המעגל התוחם ויש משמעות בפני עצמה לבחירה לצאת מתוך המעגל אל הרקע בדף.

זה המקום להזכיר שמכיון שמדובר באמנות שהמשמעות שלה טיפולית, אין טעויות וגם אם יוצא בציור המנדלה משהו ׳בטעות׳ כביכול, הרי שאפשר להתייחס אל ה׳טעות׳ כפליטת פה לא מודעת שיכולה להביא למקום אותנטי ביותר של ה׳עצמי׳.

              ״מגבר ואשה עשה לך עיגול

               ממנו צור ריבוע

               ומהריבוע משולש

               שרטט עיגול

               והרי לך אבן הפילוסופים״