ארבעת היסודות באלכימיה ובטארוט
קלפי הטארוט התפתחו מתוך היסודות שבאלכימיה ולכן שני התחומים חולקים את אותו בסיס המורכב ממערכת של יחסי גומלין בין ארבעת היסודות: אש, מים, אויר ואדמה.
אלכימיה: יסוד האש, מקבילה בטארוט : סדרת המטות
החכמים הקדמונים ראו באש את מקור העולם. בזכות האש, המים הפכו למרק סמיך שבו החלו החיים. אנחנו כבני אדם גילינו כיצד להפיק אש ובעזרת גילוי זה שרדנו. על כן האש מסמלת עבור בני האדם חיות, ספונטניות, הארה פנימית, חזון שהולך ומתגבש - ומהצד שני, אש מכלה, ששורפת עד עפר/אפר.
האש יכולה להחשב כאלמנט רוחני משום שהיא משמשת כטרנספורמטור של אנרגיה, כלומר ביכולתה לשנות מצבי צבירה של חומר: ממוצק לנוזל, מנוזל לגז (תהליכים שיש להם חשיבות רבה בעבודה של האלכימאי במעבדה).
מה קורה לנו כאשר יש בקרבנו עודף אש או להפך, מחסור באש? סדרת המטות נוגעת בדיוק בנקודות שהוזכרו עכשיו.
מעניין לציין שגם הרפואה הסינית מתייחסת להשפעת היסודות בגופו של האדם ואכן האלכימיה המערבית שאבה מן הידע של האלכימיה מתקופת מצרים העתיקה וגם מן האלכימיה הסינית בת 5000 השנים.
אלכימיה : יסוד המים. מקבילה בטארוט: סדרת הגביעים
מים. הנוזל שבלעדיו אף אדם, חיה או צמח לא יוכלו לשרוד לאורך זמן. המים מאפשרים את הצמיחה, הגדילה והקיום של כולנו. אם האש אפשרה לתהליך החיים להתחיל הרי שהמים הם הנוזל המאפשר לחיים להמשיך להתקיים. כפי שהזכרתי, המים-׳המרק סמיך׳ בתחילת היוצרות היקום שימשו כ׳רחם ענקית׳ המאפשרת את התפתחותם של היצורים על פני כדור הארץ.
גם היום, העוברים של בני האדם ושל יצורים אחרים, מוגנים ומתפתחים בתוך נוזל מימי המוגן ע״י מעטפת. אם כך, יסוד המים מסמל עבורנו סביבה מחיה המאפשרת התפתחות תקינה. תכונה נוספת שיש למים היא תכונת ה׳השתקפות׳. המים משקפים לנו את עצמנו כפי שהאם משקפת לתינוק מי הוא ע״י מבטה ודרך המגע שלה וכמובן התקשורת הרגשית שהיא יוצרת איתו. אם האם לא תוכל לשקף אהבה והכלה לתינוק, התינוק יחווה סבל רב וקשיים רגשיים במהלך חייו. באלכימיה פעולת ההמסה במים של החומר היא משמעותית מאד ומלווה את השלבים האלכימים שעובר החומר. ההמסה מאפשרת לחומרים שונים לצוף ולאחרים להטמע ולהשתנות תוך כדי ההמסה עד לאיבוד המהות הקודמת וגילוי של מהות חדשה.
המים בסדרת הגביעים יכולים לשקף מצבים חיוביים ושליליים בחיינו ואת יכולתנו להכיל אותם. בנוסף, מצבי המים השונים המתוארים בקלפים,משקפים לנו את הדמויות שהפנמנו בחיינו לאורך השנים ואת הייצוגים שלהם בתוכנו.
אלכימיה: יסוד האויר המקבילה בטארוט : סדרת החרבות
החמצן המחודש שנכנס לתוכנו בשאיפה תוך כדי פליטת האויר הישן, ממלא אותנו בכוחות מחודשים ומאפשר לתאים שבנו להתחדש ולהתחזק. הנשיפה לא פחות חשובה מהשאיפה: ביכולתה לפתוח קשרים או חסימות שנוצרים בגוף במהלך היום המלחיץ שלנו.
בשונה מהאש ומהמים, את האויר לא יכולים לראות או למשש או להריח אלא אם כן מחממים אותו או מקפיאים אותו ואז נראה תופעות שונות של התנהגות הגזים. באלכימיה יש שלב שבו נראים אדים. שלב זה נקרא ׳סובלימציו׳ והוא מסמל את התמרת היסודות לכדי יצירה אחת משותפת המשחררת רבגוניות של החומר (בטיפול האלכימי החומר משול ל׳עצמי׳) ולכן יש משמעות לשילוב של אש, מים ואויר גם בקלפים. יסוד האויר מקביל לתפיסתנו את החיים, כלומר, הוא מייצג את המחשבות שלנו שכמו האויר, לא ניתן לראות אותן אולם את דרכי הפעולה שנקטנו בהם בעקבות המחשבות שגיבשנו, כל אחד יכול להרגיש.
וכמו שאיפת האויר, כך ישנן גם מחשבות העוסקות בשאיפות שלנו בחיים ודורשות מאיתנו מאמץ ומאבק ואכן בסדרת החרבות ישנן סממנים להרבה מהמאבקים שאנו חווים בדרך להגשמת שאיפותינו.
כולם מכירים את הדימוי ״חד/ת מחשבה״ המתאר יכולת גבוהה של חשיבה. המחשבה משולה ללהב חדה של חרב ולכן סדרת החרבות משולה ליכולות ולכשלים הקוגניטיבים שלנו ובחרבות כמו בחרבות, חייבות להיות פעולות של ביתור, מיון, הפרדה (באלכימיה וגם בפסיכולוגיה המונח ׳ספרציו׳ מבטא את הפעולות הללו) כמו כן כאשר החרבות נכנסות לפעולה חייב להיות דו קרב, איזשהוא מאבק לטוב או לרע על מנת שנוכל להתקדם הלאה.
אלכימיה: יסוד האדמה המקבילה בטארוט: סדרת המטבעות
האדמה מתחלקת לשני ממדים עיקריים: מה שנמצא בתוכה ומה שגדל עליה. אלו הם שני ממדים שונים מאד שלולא החיבור בינהם לעולם לא יוכלו לשרוד: השורש גדל בתוך האדמה ואילו הנבט גדל על פני האדמה. אנו לומדים מכך שיש עולם נסתר ביסוד האדמה ועולם הגלוי לפנינו. העולם הנסתר הוא הסיבה ואילו העולם הגלוי הוא התוצאה (אנחנו בוחרים את קלפי הטארוט כאשר הציורים שעליהם הפוכים ונסתרים מאיתנו).
האדמה מלמדת אותנו את אחת התובנות החשובות ביותר שקיימות - היכולת של הדברים שצומחים מעליה להרקב, להשתנות ולשוב להיות החומר שמזין אותה ונמצא בתוכה אשר בזכותו דברים חדשים יצמחו מעל פני האדמה.
בטיפול האלכימי אנו מגדלים את אדמת הנפש של המטופלת, הופכים דפוסים שלא משרתים יותר את המטופלת ואף יותר מזה: מעמיקים את הפצע בנפשה, לדשן שיזין את התודעה החדשה שמתפתחת. באלכימיה התפיסה היא: ״ליבך הוא הפצע וליבך הוא המפתח״.
בטארוט, יסוד האדמה יעסוק בסיבות בהן בחרנו להגיב לסיטואציה מסויימת ובתוצאות שנראות על פני השטח,במציאות, של אותה הבחירה.



